שאלה שניה:
על הסקאלה שבין להיות מאוד באקטיביות – להמשיך לנסות פעם אחר פעם
לגרום לילד לאכול ולטעום (להתחנן, לשחד להסביר…)
לבין לגמרי לשחרר – (זה מה שיש – תאכל, אל תאכל… לא רבים איתך!),
איפה אתם ממוקמים ברוב הזמן?
שאלה שניה:
על הסקאלה שבין להיות מאוד באקטיביות – להמשיך לנסות פעם אחר פעם
לגרום לילד לאכול ולטעום (להתחנן, לשחד להסביר…)
לבין לגמרי לשחרר – (זה מה שיש – תאכל, אל תאכל… לא רבים איתך!),
איפה אתם ממוקמים ברוב הזמן?